גישות לניהול איכותי במערכות החינוך. משרד החינוך והתרבות, דצמבר 2003

הספר סוקר את מהפכת האיכות שבמרכזה ניצבת הגישה לניהול איכותי – פילוסופיה ניהולית המתמקדת בתהליכים מתמשכים של שיפור מתמיד באיכות הניהול, באיכות העבודה ואיכות התפוקה בכל הדרגים תוך השבעת רצון הלקוח. הספר מדגיש את התפיסה האוניברסלית של ארגונים כלכליים וארגונים נותני שירותים אך העקרונות המוכלים בה ובראשם ראיית מטרת הארגון בסיפוק צרכיו של הלקוח, כוחם יפה בסקטור הציבורי ובכלל זה מערכת החינוך. קיים צורך באימוץ גישה ושיטתיות מערכתית – מגמת הספר הינה להנחיל כלי חשיבה ,שיטתיות בעבודה ואימוץ דפוסי ניהול מוגדרים על מנת להבטיח הישגיות רבה יותר ורמת איכות גבוהה יותר בעבודת המערכת הארגונית. התפוקות מערכת החינוך – החינוך וההוראה עשויות להניב תוצאות טובות יותר אם תהליכי העבודה יהיו מהוגנים בבקרה תוך כדי תהליך העבודה ובדפוסי עבודה שיטתיים. החוקרים מציגים אפשרויות שילוב של ניהול האיכותי במערכת החינוך תוך הדגשת הרקע התיאורטי של ניהול בגישות חדשניות. הספר מתאר את העקרונות והכלים של הניהול האיכותי וכן דן בהיבט הישומי. מערכת החינוך בספר זה נבחנת על בהתבסס על המימד התיאורטי-עיוני של גישת המערכות תוך סקירת מאפייניו הייחודיים של בית הספר כארגון. הכותבים ממליצים בספרם שלא לאמץ ככתבה וכלשונה אף לא אחת מהגישות לניהול איכות . תחת זה מוצגות מגוון גישות ניהול לאיכות תוך הדגשת המאפיינים המייחדים כל גישה והאופן הייחודי שבה ניתן ליישמה בתחום החינוך. לאור סקירת מאפייניה של מערכת החינוך מחד גיסא והגישות לניהול איכות מאידך גיסא. נבחנו חשיבותו ותרומתו של הניהול האיכותי במערכת החינוך וזאת בשני מישורים מרכזיים – תפעול מערכת החינוך על פי פילוסופיה של ניהול והעקרונות של האיכות ושנית חינוך לאיכות של כלל החברה הישראלית. התפיסה המערכתית באשר למערכת החינוך בישראל נועדה לא רק להקל על תיאורה והבנתה אלא בראש ובראשונה לאמץ הבנה חדשה של התחום. רק הכרה...

הערכת תכנית הטפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים. רשות המבחן לנוער, דצמבר 2006

על רקע הצורך הגובר בשיקום עברייני מין מתבגרים מופעלת בישראל בשנים אחרונות על-ידי שירות המבחן לנוער ורשות חסות הנוער במשרד הרווחה תכנית לטיפול קבוצתי בעברייני מין מתבגרים. במהלך השנים האחרונות טופלו מעל למאה נערים בטפול קבוצתי ותכלית מחקר זה הינה לבחון כיצד משפיעה תכנית הטפול הקבוצתי על העמדות של בני הנוער שביצעו עבירה, כדי לעמוד על מידת האפקטיביות של הטיפול הקבוצתי. מאחר ועל תופעת עבריינות מין בקרב מתבגרים בוצעו מעט מאד מחקרים בעולם, עשוי מחקר זה לתרום להבנת דרכי ההתייחסות אל אוכלוסיית עבריני מין מתבגרים וללמד האם מנקודת הראות של עצוב מדיניות ניתן לראות במשאבים המוקצבים לתכנית הטפול הקבוצתי כתורמים לצמצום התופעה. במחקר זה נבדקה אפקטיביות הטיפול הקבוצתי לשיקום של עברייני מין מתבגרים על פי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. מטרת המחקר היתה לבסס את הידע על התכנית באמצעות הערכה מתודולוגית שממצאיה יוכלו לתרום להחלטה האם להשאיר את שיטת הטיפול הקבוצתי כמו שהיא, לשנות את מאפיניה, או אף לשקול את ביטולה. ממצאי המחקר יאפשרו לכוון את המדיניות לבצוע הטפול הקבוצתי, להתאימה, או להחליפה על מנת להבטיח שההשקעה בעבריני מין מתבגרים תתרום לשיקום אפקטיבי שלהם ובכך לתרום לבטחון החברה בעיקר על ידי צמצום שיעור הרצידיבזם של עבריני מין. המחקר התבסס על אסוף מידע ונתונים מאוכלוסיית עברייני מין מתבגרים בישראל אשר השתתפו במסגרת הטיפול הקבוצתי בתקופת בצוע המחקר וכן על אסוף מידע מאנשי המקצוע שהנחו את הטפול בקבוצות. בנוסף לניתוח תפיסות ועמדות של עברייני מין מתבגרים, המחקר הנוכחי התייחס גם למימד ההתנהגותי של האוכלוסיה הנחקרת מפרספקטיבה של בחינת הרצידיביזם – ביצוע עבירות חוזרות. ניתוח נתונים על השנוי ההתנהגותי בוצע בהתבסס על מאגר מידע שכלל את כלל המתבגרים שסיימו את הטיפול הקבוצתי בעברייני מין ב- 10 שנים אחרונות והצלבתו עם נתוני המרשם הפלילי של משטרת...

סדנאות הורים בהליכי פרידה וגירושין. יחידת הסיוע שליד בתי המשפט לעניני משפחה, דצמבר 2005

מטרת המחקר הייתה הערכת האפקטיביות של הסדנאות להורים בתהליכי פרידה וגירושין המופעלות על ידי יחידות הסיוע, במשרד הרווחה. הסדנאות נועדו לסייע במיתון ההשפעות השליליות של הפרידה והגירושין על הילדים . אוכלוסיית המחקר כללה הורים אשר השתתפו בסדנאות ומנחי הסדנאות להורים בהליכי פרידה וגירושין,כמו כן רואיינו במחקר קובעי מדיניות וגורמים המעורבים בניהול הנושא במשרד הרווחה. במחקר שולבו 3 שיטות לאיסוף הנתונים: ראיונות עומק, שאלונים מובנים ותצפיות. במחקר נבדקה ההשפעה של המרכיבים הבאים: מאפייני ההורה אשר השתתף בסדנא, מאפייני הילדים ומאפייני ההנחיה בסדנא. המרכיבים שהוגדרו כמושפעים ומשקפים את אפקטיביות הסדנאות היו: הקניית כלים וידע יישומי להורים, הענות ההורים לצרכי הילדים, שיתוף הפעולה בין ההורים, התמודדות הילד, ההסתגלות הרגשית של ההורים ושביעות רצון ההורים מהסדנא. ממצאי המחקר : ממצאי המחקר מצביעים על תרומה מהותית של הסדנאות להבנת הורים בהליכי פירוד וצרכי הילדים. נמצאו ארבע מטרות מרכזיות של הסדנאות המופעלות מטעם יחידות הסיוע – מתן מידע להורים לגבי השפעות הגירושין על ילדים. מתן מידע להורים לגבי צורכי הילדים לאחר הגירושים, חשיפת ההורים לדרכי ההתמודדות עם צורכי הילדים ברמה האישית, המשפחתית והמערכתית-קהילתית והעברת מסרים מרכזיים להורים לגבי זכויות הילד לקשר עם שני ההורים והצורך לנתק אותו מהסכסוך הזוגי. המידע נועד לפתח בקרב ההורים דרכי חשיבה ומיומנויות שתסייענה בידם להקל על ההתמודדות של ילדיהם עם הפרידה. ההורים ציינו כי הסדנא מהווה מקור תמיכה משמעותי ביותר להורים והאפקטיביות קבלה בטוי בהצהרת רוב ההורים שהסדנא פתחה להם מודעותם לצורך בשנוי דרכי התנהגות שלהם כדי לצמצם הפגיעה בילדיהם במהלך תהליך הפרידה והגירושין. הסדנאות במתכונתן הנוכחית אינן משיגות לדעת ההורים שינויים התנהגותיים רצויים ביחס שלהם לבן הזוג ממנו נפרדים, כדוגמת הפחתת הקונפליקטים בין בני הזוג בהתייחס לילדיהם.כמו כן לא נמצאה תרומה מהותית לשיפור יכולת ההתמודדות הרגשית של עצמם עם תהליך...

ההפרטה החלקית של שירותי האומנה – מחקר הערכה לעצוב מדיניות משרד הרווחה, יוני 2005

במחקר זה נבנה מדד להערכת אפקטיביות ההפרטה של האומנה. מידגם המחקר כלל גורמים מקצועיים העוסקים בתחום האומנה וכן הורים ממשפחות אומנה. במחקר נעשה שימוש בשלוש שיטות מחקר משולבות: ראיונות עומק, שאלונים מובנים וקבוצות מיקוד. ממצאי המחקר מלמדים על הצלחה רבה ביותר של תהליך ההפרטה החלקית של שירותי האומנה. ההפרטה החלקית שיפרה באופן מהותי את מערך שירותי האומנה. מניתוח תשובות ההורים עולה כי הם מדווחים על שיפור משמעותי בשירותי אומנה כתוצאה מתהליך ההפרטה ועל שביעות רצון גבוהה מהטיפול של מנחות האומנה. נמצא כי ההפרטה הובילה לשיפור באפקטיביות ההשמה. מאז החל תהליך ההפרטה קיימת עלייה בתדירות הכשרת ההורים לקראת תפקידם כהורים אומנים. על אף שביעות רצון גבוהה של משפחות האומנה יש להדגיש במיוחד שגורם האי שביעות רצון הדומיננטי של הורי האומנה גם לאחר הפרטת שירותי האומנה הוא תהליך קבלת החזרים עבור הוצאות. אי שביעות רצון נוספת הובעה ביחס לקשיים של ההורים לקבל את העקרון של הגבלת משך זמן האומנה. קשיים נוספים שהועלו ע"י ההורים היו קשורים בהתמודדות של המשפחות האומנות עם ההורים הביולוגיים של הילד. בהשוואת קבוצת ההורים אשר קלטו את הילד למשפחה לפני ההפרטה והורים אשר קלטו את הילד לאחר ההפרטה נמצא כי קיימים הבדלים מובהקים בין הקבוצות ברמת השינויים החיוביים במצב הילד מאז היכנסו לאומנה ובמידת הדמיון של ילד האומנה לילדים הביולוגיים. מהמחקר עולה כי אפקטיביות ההשמה באומנה מושפעת במידה רבה מהמאפיינים והרקע של המשפחה האומנת. ממצאי המחקר מעידים גם כי קיים קשר בין מאפייני הילדים ואפקטיביות ההשמה באומנה. נמצא כי מתוך מאפייני הילד חמישה משתנים מנבאים את מידת ההצלחה של השתלבות הילד במשפחה האומנת לפי סדר יורד: אם יש לילד אחים נוספים בסידור אומנה, קיום מפגשים עם ההורים הביולוגיים, יחס חיובי של ההורים הביולוגיים למפגשים, העדר בעיות אכילה...

תכניות טיפוח תרבות התנהגות בדרכים במערכת החינוך – מחקר לעיצוב מדיניות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מאי 2004

במחקר נבדקה ההשפעה של המרכיבים הבאים :הדידקטיקה – דרכי הפעלת התכניות ועזרי הוראה בתכניות, עמדות המורים על בטיחות והתנהגות בדרכים, החשיבות שמנהלי מוסדות החינוך נותנים לתכניות אלו, תהליך הכשרת המורים והמדריכים ללמד את הנושא, עמדות התלמידים וההורים ביחס לבטיחות בדרכים, ביחס לתכני התכנית וביחס לדרכי התנהגות בדרכים. המרכיבים שהוגדרו כמושפעים המשקפים את אפקטיביות התכניות הם: ההבנה שרוכש התלמיד על התנהגות בדרך בעקבות לימוד התכניות, דפוס ההתנהגות של התלמיד בדרך, העמדות של התלמיד על דרכי התנהגות בדרך ממצאי המחקר : תכניות הלימוד לא מועברות בכל מערכת החינוך. בקדם יסודי מעט מאד גננות מאמצות את תכנית הלימודים בבתי הספר היסודי רוב מנהלי בתי הספר לא נותנים חשיבות מספקת לתכנית. בתיכונים התכנית מתקבלת באהדה באותם בתי ספר שבהם הוצבו להוראת הנושא מורים מותאמים. . עלה כי בחמישה נושאים נמצאו הבדלים מובהקים בין מורים בשכבות הגיל השונות – גן, א', ה', יא'. אצל מורי כתות יא' יש מודעות רבה ביותר כי לימוד תרבות התנהגות בדרכים חייב להיות חלק מתכנית הלימודים. אחריהם לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה ה'. פחות נחושות בדעתן הן הגננות בקדם יסודי ובולטת במיוחד עמדתן של מורות כתה א' שאינן בטוחות כי יש צורך ללמד הנושא בכתה א'. אולם הקניית הידע הרב ביותר בנושא התנהגות נכונה בדרך נמצאה בקרב מורי שכבת כיתה יא', ואחריה, לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה א', שכבת גן הילדים ושכבת כיתה ה'. המורים סבורים שהקניית הרגלי ההתנהגות הנכונים הבולטת ביותר נמצאת בשכבת כיתה א', ואחריה, לפי סדר יורד, כיתה יא', גן הילדים ושכבת כיתה ה'. המורים בכתה יא' סבורים שהכלים הדידקטיים להוראת התכנית טובים ביותר ואחריהם, לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה א'. התפישה הרחבה ביותר כי לימוד בטיחות בדרכים בבתי הספר הנו חשוב נמצאה...

פקידי סעד לסדרי דין. משרד הרווחה, 2002

המחקר התבצע תוך שימוש בשני כלי מחקר עיקריים של ראיונות עומק ושאלונים מובנים. אוכלוסיית המחקר כללה שופטים מבתי המשפט המחוזיים ולענייני משפחה וכן עם דיינים מבית הדין הרבני, נציגי ייעוץ המשפטי, מנהלי מחוזות, פסיכולוגים, נציגי אקדמיה, מנהלי בתי הספר המרכזיים לפקידי סעד, עובדים סוציאליים מיחידות הסיוע, מדגם משפחות (להן הוכן תסקיר טרם המחקר) וכלל פקידי הסעד. ממצאי המחקר שותפי התפקיד של פקידי הסעד, לרבות המערכת המשפטית, תופסת את עבודתם של פקידי הסעד כמקצועית ביותר וכתפקיד המצריך מומחיות והכשרה רבה. עם זאת קיימים מספר ליקויים המצריכים התייחסות מעמיקה לשם שיפור פעילותם של פקידי הסעד. בין אלה הצורך בהגברת הקשר המערכתי עם שותפי התפקיד, קשיים במתן עדות בבית המשפט ועומס רב בעבודה. בתפיסותיהם של פקידי הסעד את תפקידם קיימים מוקדי עוצמה כמו בהירות רבה בתפקיד ומוטיבציה להצלחה בתפקיד. אולם נמצאו מוקדי קושי כגון צורך להעלות את שביעות הרצון החיצונית מהתפקיד והגברת הקשר עם שירותי הבריאות ובריאות הנפש. נמצא כי הפרמטרים אשר מנבאים בקרב פקידי הסעד את שביעות רצונם מהתפקיד ואת רצונם להישאר בתפקיד בטווח הבינוני והארוך כללו בין היתר את "תפיסת הסביבה המקצועית את חשיבות עבודתם של פקידי הסעד" ו"השעות המושקעות בפעילות נלווית לתפקיד". המשפחות תופסות את עבודתם של פקידי הסעד כמקצועית, בה טובת הילד נתפסת בראש סדר עדיפויותיהם. עם זאת התאמת יישום ההמלצות של פקידי הסעד בנושא הסדרי הראיה הינה בינונית בלבד וזמן ארוך ביותר עובר מרגע הגשת בקשה לתסקיר עד להגשתו לבית המשפט, המלצות המחקר העיקריות • מדיניות המשרד – ראוי להגדיר מערכת נהלים ברורה, מומלץ להגדיר קדימויות לביצוע תסקירים ברמות דחיפות שונות, מומלץ לקבוע קריטריון נוסף לעריכת תסקירים משותפים, ראוי לחזק את יוקרתו של התהליך האבחוני, ראוי לדאוג להעשרת העיסוק של פקידי הסעד, מומלץ לקבוע מנגנוני מיון לכניסה...

מרכזי השיטור הקהילתי במדינת ישראל – מחקר הערכה לעצוב מדיניות המשרד לביטחון הפנים, דצמבר 2004

מרכזי השיטור הקהילתי במדינת ישראל – מחקר הערכה לעצוב מדיניות המשרד לביטחון הפנים, דצמבר 2004 מטרת המחקר הייתה הערכה של מרכזי השיטור הקהילתי במשטרת ישראל. במסגרת המחקר בוצעה הערכה של מידת האפקטיביות של המש"קים התואמת את מטרותיהם כפי שהוגדרו על ידי פיקוד המשטרה. מטרות המשנה של המחקר היו ללמוד על דפוסי הפעילות של המש"קים אל מול מטרותיהם הארגוניות. מידת שביעות הרצון מתפקוד המש"ק של אזרחים, גורמים קהילתיים ומפקדי תחנות משטרה. במסגרת המחקר בוצע מדגם מייצג בפריסה ארצית של מש"קים שונים. נדגמו מפקדי מש"קים, בעלי תפקידים במשטרה, אנשי ציבור, פעילים קהילתיים ומתנדבי משא"ז. כמו כן נדגמו אזרחים אשר קיבלו שירות באחד מהמש"קים.ממצאי המחקר ממצאי המחקר מלמדים כי המש"קים תורמים במידה רבה לקשרי הגומלין שבין המשטרה לבין הקהילה.. רובם עוסקים במתן שירותי משטרה עיקריים במרכזי השיטור. ברוב המש"קים הפעילות של פיתוח והפעלת מודלים קהילתיים בשותפות עם גורמי הקהילה לוקה בחסר וכן אין פעילות מספקת בריכוז מידע בתחומי פשיעה ממוקדים בקהילה ובהתמודדות מערכתית. אזרחים שקיבלו שירות מהמש"ק, בהכללה, שבעי רצון מפעילות המש"ק. גם נציגי ציבור וגורמי קהילה שונים שעבודתם קשורה לפעילות המש"ק הביעו באופן כללי הערכה חיובית לפעילות המשטרה בקהילה באמצעות המש"ק. ניתן ללמוד על שביעות הרצון הגבוהה של אזרחים במיוחד ממהירות התגובה של המש"ק לפניותיהם. רוב מפקדי המש"קים הביעו דעה שהם בעלי שביעות רצון רבה מתפקיד המש"ק.מרבית מתנדבי המשא"ז ציינו כי הם שבעי רצון מתרומת המש"ק לתפקידם וכן כי צורת הקשר הנכונה בין מתנדבי המשא"ז לבין המש"ק הינה קיום עבודה משותפת במבצעי פעילות מיוחדים. בקרב נבחרי הציבור נמצא שרוב המשיבים מכירים בתועלת המש"ק והם הביעו שביעות רצון גבוהה ביותר מפעילותו. כמו כן, עובדי הקהילה ברשויות המקומיות סבורים שהמש"ק תורם להתאמת מאפייני הפעילות של המשטרה לצרכי האזור הספציפי.נבחרי הציבור ונציגי הקהילה ציינו...