תכניות טיפוח תרבות התנהגות בדרכים במערכת החינוך – מחקר לעיצוב מדיניות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מאי 2004

במחקר נבדקה ההשפעה של המרכיבים הבאים :הדידקטיקה – דרכי הפעלת התכניות ועזרי הוראה בתכניות, עמדות המורים על בטיחות והתנהגות בדרכים, החשיבות שמנהלי מוסדות החינוך נותנים לתכניות אלו, תהליך הכשרת המורים והמדריכים ללמד את הנושא, עמדות התלמידים וההורים ביחס לבטיחות בדרכים, ביחס לתכני התכנית וביחס לדרכי התנהגות בדרכים. המרכיבים שהוגדרו כמושפעים המשקפים את אפקטיביות התכניות הם: ההבנה שרוכש התלמיד על התנהגות בדרך בעקבות לימוד התכניות, דפוס ההתנהגות של התלמיד בדרך, העמדות של התלמיד על דרכי התנהגות בדרך
ממצאי המחקר :
תכניות הלימוד לא מועברות בכל מערכת החינוך. בקדם יסודי מעט מאד גננות מאמצות את תכנית הלימודים בבתי הספר היסודי רוב מנהלי בתי הספר לא נותנים חשיבות מספקת לתכנית. בתיכונים התכנית מתקבלת באהדה באותם בתי ספר שבהם הוצבו להוראת הנושא מורים מותאמים.
.
עלה כי בחמישה נושאים נמצאו הבדלים מובהקים בין מורים בשכבות הגיל השונות – גן, א', ה', יא'. אצל מורי כתות יא' יש מודעות רבה ביותר כי לימוד תרבות התנהגות בדרכים חייב להיות חלק מתכנית הלימודים. אחריהם לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה ה'. פחות נחושות בדעתן הן הגננות בקדם יסודי ובולטת במיוחד עמדתן של מורות כתה א' שאינן בטוחות כי יש צורך ללמד הנושא בכתה א'. אולם הקניית הידע הרב ביותר בנושא התנהגות נכונה בדרך נמצאה בקרב מורי שכבת כיתה יא', ואחריה, לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה א', שכבת גן הילדים ושכבת כיתה ה'. המורים סבורים שהקניית הרגלי ההתנהגות הנכונים הבולטת ביותר נמצאת בשכבת כיתה א', ואחריה, לפי סדר יורד, כיתה יא', גן הילדים ושכבת כיתה ה'. המורים בכתה יא' סבורים שהכלים הדידקטיים להוראת התכנית טובים ביותר ואחריהם, לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה א'.
התפישה הרחבה ביותר כי לימוד בטיחות בדרכים בבתי הספר הנו חשוב נמצאה בקרב תלמידי שכבת כיתה ה', ואחריה, שכבת כיתה יא'. התפישה הרחבה ביותר כי לימוד תכנית לטיפוח תרבות התנהגות בדרכים יתרום לצמצום מספר הנפגעים בכביש נמצאה בקרב תלמידי שכבת כיתה ה' פחות בשכבת כיתה יא'. גם התפישה שהתכנית שינתה את מחשבות התלמיד על בטיחות בדרכים נמצאה בקרב תלמידי שכבת כיתה ה' ואחריה בשכבת כיתה יא'. אולם בניגוד לכך, תלמידי כתה יא' סבורים ומודעים יותר מתלמידי כתה ה' שהחברים בכיתה מתנהגים בצורה לא אחראית בדרכים.

המלצות המחקר:
• יש חשיבות רבה לתכניות הלימודים וככלל הן תורמות לתפישת התלמידים את חשיבות נושא הזהירות ובטיחות בדרך. תכניות הלימודים בנושא מצביעות באופן הכללתי על תרומה מהותית לפיתוח הבנה ומודעות תלמידים בהתאמה לכל שכבות הגיל.
• מומלץ לעורר חשיבות רבה יותר להוראת הנושא בכל מוסדות החינוך על ידי מיצובו מחדש
במערכת החינוך, תקצוב ופיתוח הנחיות מחייבות למנהלי מוסדות החינוך בהתאמה.
• החינוך לבטיחות בדרכים הוא נושא מורכב וחשוב מדי מכדי שתהיה התייחסות מינימלית אליו
דרך העברת מספר מסרים בודדים, מספר פעמים בשנה.
• על התכניות לבטיחות בדרכים להיות רציפה לכל אורך שנות לימודיו של התלמיד בבית הספר,
בתדירות מותאמת לשכבות הגיל מגן ועד יב', באופן דומה לנושאי לימוד אחרים.
• על התכנית להיות בנויה "נדבך על נדבך", ועל התכנים להיות קשורים זה לזה לאורך שנות
הלימוד.
• ההטמעה של תכני תכניות הבטיחות בדרכים חייבת להעשות במסגרת תכנית הלימודים הכללית.
על מנת להעמיק את הפנמת התכנים בקרב התלמידים,
• בטיחות בדרכים היא סוגיה קהילתית המערבת גורמים שונים – אנשי חינוך, משטרה, מהנדסים, הורים ועוד. על מנת למקסם את אפקטיביות תכניות הלימוד לבטיחות בדרכים יש לשלב בעיצוב התכניות את הגורמים המייעצים הללו וכן גורמים נוספים כגון אנשי עסקים ותנועות הנוער וזאת בשל נקודת המבט השונה, והתורמת, של כל אחד מהם. גם לאחר כתיבת התכניות, יש לערב את הגורמים הללו בתכנון ובארגון הפעילויות המתקיימות בבתי הספר, ובעיקר את ההורים, המהווים קבוצת לחץ על ילדיהם ועשויים להשפיע לטובה על העמדות וההתנהגות בדרכים של ילדיהם.
• חלק מתכניות הלימודים לחינוך לבטיחות בדרכים, אינן מתחילות להילמד בתחילת שנה, אלא במהלכה, תופעה זאת מעכבת את יישום המטרות שנקבעו לתקופת הלימוד. על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה של התכנית, עליה להתחיל להילמד בתחילת שנה, וכן יש לאפשר לבתי הספר להיערך אליה, בימי הערכות, טרם פתיחת שנת הלימודים, על מנת שתהווה חלק מבניית מערכת הלימודים השנתית.
• בכל תכנית יש לבנות "מוקד בירורים" – פונקציה חשובה למעבירי התכנית וללומדים אותה – חשוב שיהיה ברור לאן להפנות בעיות פדגוגיות ואחרות ושיהיה גורם מרכזי שיטפל בכל ההיבטים הארגוניים והחינוכיים של התכנית בבית הספר וברמת המחוז במשרד החינוך.
• מומלץ להפוך את הנושא של בטיחות בדרכים לנושא רשות בבחינות הבגרות, לראותו כמומלץ לעבודות גמר של תלמידים וללמד את הנושא כמקצוע חובה במכללות להוראה.
כל תכנית חדשה לבטיחות בדרכים, חשוב ללמדה כתכנית ניסוי על מנת לבחון את הבעיות והקשיים העולים ממנה.