מטרת המחקר הייתה הערכת האפקטיביות של הסדנאות להורים בתהליכי פרידה וגירושין המופעלות על ידי יחידות הסיוע, במשרד הרווחה. הסדנאות נועדו לסייע במיתון ההשפעות השליליות של הפרידה והגירושין על הילדים .
אוכלוסיית המחקר כללה הורים אשר השתתפו בסדנאות ומנחי הסדנאות להורים בהליכי פרידה וגירושין,כמו כן רואיינו במחקר קובעי מדיניות וגורמים המעורבים בניהול הנושא במשרד הרווחה. במחקר שולבו 3 שיטות לאיסוף הנתונים: ראיונות עומק, שאלונים מובנים ותצפיות.
במחקר נבדקה ההשפעה של המרכיבים הבאים: מאפייני ההורה אשר השתתף בסדנא, מאפייני הילדים ומאפייני ההנחיה בסדנא. המרכיבים שהוגדרו כמושפעים ומשקפים את אפקטיביות הסדנאות היו: הקניית כלים וידע יישומי להורים, הענות ההורים לצרכי הילדים, שיתוף הפעולה בין ההורים, התמודדות הילד, ההסתגלות הרגשית של ההורים ושביעות רצון ההורים מהסדנא.
ממצאי המחקר :
ממצאי המחקר מצביעים על תרומה מהותית של הסדנאות להבנת הורים בהליכי פירוד וצרכי הילדים.
נמצאו ארבע מטרות מרכזיות של הסדנאות המופעלות מטעם יחידות הסיוע – מתן מידע להורים לגבי השפעות הגירושין על ילדים. מתן מידע להורים לגבי צורכי הילדים לאחר הגירושים, חשיפת ההורים לדרכי ההתמודדות עם צורכי הילדים ברמה האישית, המשפחתית והמערכתית-קהילתית והעברת מסרים מרכזיים להורים לגבי זכויות הילד לקשר עם שני ההורים והצורך לנתק אותו מהסכסוך הזוגי. המידע נועד לפתח בקרב ההורים דרכי חשיבה ומיומנויות שתסייענה בידם להקל על ההתמודדות של ילדיהם עם הפרידה.
ההורים ציינו כי הסדנא מהווה מקור תמיכה משמעותי ביותר להורים והאפקטיביות קבלה בטוי בהצהרת רוב ההורים שהסדנא פתחה להם מודעותם לצורך בשנוי דרכי התנהגות שלהם כדי לצמצם הפגיעה בילדיהם במהלך תהליך הפרידה והגירושין.
הסדנאות במתכונתן הנוכחית אינן משיגות לדעת ההורים שינויים התנהגותיים רצויים ביחס שלהם לבן הזוג ממנו נפרדים, כדוגמת הפחתת הקונפליקטים בין בני הזוג בהתייחס לילדיהם.כמו כן לא נמצאה תרומה מהותית לשיפור יכולת ההתמודדות הרגשית של עצמם עם תהליך הפרידה והגירושין. עלה ספק ביכולתן של הסדנאות להביא לשינוי מהותי באופן החשיבה וההתנהגות של המשתתפים בהן,
ההורים המשתתפים בסדנאות מייחסים חשיבות רבה למידע אותו הם מקבלים במפגשי הסדנא הן מבחינת דרכי חשיבה והן מבחינת המודעות שלהם לגבי דפוסי התנהגותם.
נמצא כי על פי רוב תכני הסדנאות הולמים את מודל התכנים ואילו טכניקות ההנחיה בהן נעשה שימוש במהלך הסדנאות נתפסות על ידי המנחות כהמלצה בלבד.כמו כן נמצא כי חסר בסדנא העברת מידע אפקטיבי על שירותים בקהילה שעשויים לסייע בתהליך הגירושין.
מרבית ההורים ראו בקבוצה בסדנא כמקור תמיכה משמעותי וציינו כי מידת התמיכה אשר קיבלו מחברי הקבוצה הינה רבה או רבה מאוד. מרבית המשתתפים היו מעוניינים שיהיו יותר מפגשים בסדנא והיו מוכנים שיוזמנו לסדנא מתמשכת.
ההורים חשו לאחר השתתפות בסדנא כי יש להם יותר כלים ומידע יישומי להתמודדות עם תהליך הפרידה/ גירושין. בסיום הסדנא ההורים דיווחו על הבנה טובה יותר של הקשיים עמם מתמודד ההורה הנוסף בתהליך הפרידה/גירושין.
ההורים ציינו כי הסדנא תרמה להורה יותר מידע וכלים להתמודדות עם צרכי הילד בעת הליך הפרידה/גירושין. רוב ההורים דיווחו שהסדנא תורמת להגברת תדירות הקשר בין ההורה לילד. לעומת זאת ככל שההורה נמצא בשלב מתקדם יותר של הליך הפרידה/גירושין כך ההורה מדווח על תרומה נמוכה יותר של הסדנא בהגברת שיתוף הפעולה בינו לבין ההורה הנוסף.
הסדנאות אינן משיגות לדעת ההורים שינויים בהפחתת הקונפליקטים בין בני הזוג בהתייחס לילדיהם.
המלצות המחקר:
• ראוי להרחיב את הפעלת הסדנאות ולפעול ככל הניתן לחייב הורים הנמצאים בהליך פרידה וגירושין, להשתתף בסדנאות.
• מומלץ לשפר את ההנחיה על ידי הוספה ושינוי של הטכניקות בהן נעשה שימוש.
• מומלץ לשפר את תוכנית ההדרכה למנחות וראוי לשלב בתוכנית ההדרכה של המנחות, הדרכה מקצועית להנחיית קבוצות.
• מומלץ לבחון האפשרות לבצע הסברה בקרב השופטים, כדי שיחייבו במקרים מסוימים הורים להשתתף בסדנא.
• מומלץ לקבוע קריטריונים של מצב הורה, אשר המאפיינים של מצבו מצביעים, על פי ממצאי המחקר מלכתחילה, שהסדנא תהיה לא אפקטיבית לגביו .
• מומלץ כי ההפניה להשתתפות בסדנא תתבצע במידת האפשר בשלב מוקדם שלאחר הגשת בקשה לגירושין.
• ראוי לשקול דרכים לעידוד שני בני הזוג להשתתף בסדנאות, כל אחד בסדנא נפרדת..
• מומלץ שבמפגש האחרון של הסדנא יבוצע תהליך שההורים יגדירו לעצמם יעדים ברי השגה עם ילדיהם.
• מומלץ לבצע מפגש מעקב נוסף כחצי שנה לאחר ההשתתפות בסדנא ולפתח כלי משוב תקופתיים.