ההפרטה החלקית של שירותי האומנה – מחקר הערכה לעצוב מדיניות משרד הרווחה, יוני 2005

במחקר זה נבנה מדד להערכת אפקטיביות ההפרטה של האומנה. מידגם המחקר כלל גורמים מקצועיים העוסקים בתחום האומנה וכן הורים ממשפחות אומנה. במחקר נעשה שימוש בשלוש שיטות מחקר משולבות: ראיונות עומק, שאלונים מובנים וקבוצות מיקוד.
ממצאי המחקר מלמדים על הצלחה רבה ביותר של תהליך ההפרטה החלקית של שירותי האומנה. ההפרטה החלקית שיפרה באופן מהותי את מערך שירותי האומנה. מניתוח תשובות ההורים עולה כי הם מדווחים על שיפור משמעותי בשירותי אומנה כתוצאה מתהליך ההפרטה ועל שביעות רצון גבוהה מהטיפול של מנחות האומנה. נמצא כי ההפרטה הובילה לשיפור באפקטיביות ההשמה. מאז החל תהליך ההפרטה קיימת עלייה בתדירות הכשרת ההורים לקראת תפקידם כהורים אומנים.
על אף שביעות רצון גבוהה של משפחות האומנה יש להדגיש במיוחד שגורם האי שביעות רצון הדומיננטי של הורי האומנה גם לאחר הפרטת שירותי האומנה הוא תהליך קבלת החזרים עבור הוצאות. אי שביעות רצון נוספת הובעה ביחס לקשיים של ההורים לקבל את העקרון של הגבלת משך זמן האומנה. קשיים נוספים שהועלו ע"י ההורים היו קשורים בהתמודדות של המשפחות האומנות עם ההורים הביולוגיים של הילד.
בהשוואת קבוצת ההורים אשר קלטו את הילד למשפחה לפני ההפרטה והורים אשר קלטו את הילד לאחר ההפרטה נמצא כי קיימים הבדלים מובהקים בין הקבוצות ברמת השינויים החיוביים במצב הילד מאז היכנסו לאומנה ובמידת הדמיון של ילד האומנה לילדים הביולוגיים.
מהמחקר עולה כי אפקטיביות ההשמה באומנה מושפעת במידה רבה מהמאפיינים והרקע של המשפחה האומנת. ממצאי המחקר מעידים גם כי קיים קשר בין מאפייני הילדים ואפקטיביות ההשמה באומנה.
נמצא כי מתוך מאפייני הילד חמישה משתנים מנבאים את מידת ההצלחה של השתלבות הילד במשפחה האומנת לפי סדר יורד: אם יש לילד אחים נוספים בסידור אומנה, קיום מפגשים עם ההורים הביולוגיים, יחס חיובי של ההורים הביולוגיים למפגשים, העדר בעיות אכילה ובעיות חברתיות שעמם הגיע הילד לסידור האומנה.
מהמחקר עולה עוד כי תדירות פגישות תכופה של הילד עם הוריו הביולוגיים והעדר בעיות חברתיות של הילד עם היכנסו לאומנה, הם המשתנים המסבירים בצורה המשמעותית ביותר את שביעות הרצון של ההורים מההדרכה אשר קיבלו לקראת תפקידם כהורים באומנה
ההפרטה אפשרה התמקצעות של האומנה, ולכן, בעקבות ההפרטה השתפרו היבטים באומנה הנוגעים לתדירות וטיב המפגשים עם ההורים הביולוגיים, מתן מענה טיפולי לילד, מהירות איתור משפחה אומנת מתאימה והגשת חומר בצורה מסודרת לועדות החלטה. העמותות שיפרו את איכות העבודה.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שקליטת הילד במשפחה אומנת נוחה יותר כאשר אין עימו אחים ביולוגיים נוספים במשפחה הספציפית שבה הוא נמצא.
מומלץ שבמסגרת מיון של משפחות מתאימות לאומנה יושם דגש על אתור משפחות במצב כלכלי בינוני וברמת השכלה אקדמית בסיסית.
במהלך המחקר נמצאו משפחות האומנה כחדורי הכרה של שליחות לפעול לטובת הילד שנמצא אצלם בסידור.
ההצלחה של תהליך ההפרטה החלקית של שרותי האומנה עשוי ללמד לא רק על הצורך להמשיך ולקדם את הפעלת שרותי האומנה בישראל באמצעות הפרטה, אלא להצביע על החשיבות הכללית של הפרטת שרותי רווחה שונים ולהפעילם באמצעות גופים לא ממשלתיים (NGO)).

המלצות המחקר :
• מומלץ לפעול בהקדם לשינוי ושיפור תהליך מתן החזרים עבור הוצאות להורים
• מומלץ לפעול לשיפור תדמית משרד הרווחה בקרב הורים בסידור האומנה.
• חשוב להקפיד על העברת קורס הכנה (קורס במ"ה) לכל ההורים
• מומלץ למסד קבוצות תמיכה והדרכה להורים במסגרת סידור האומנה.
• מומלץ לבחון ולהגדיר מחדש את העיסוק של מנחת האומנה ולהרחיב את הידע המקצועי–טיפולי של המנחות.
• מומלץ לפעול בתהליך מיון קפדני של משפחות האומנה.
• מומלץ לשים דגש מרכזי על טיפוח הקשר בין הילד, הורי האומנה וההורים הביולוגיים.
• קיימת חשיבות רבה בהידוק הקשר ורמת הדיווח ושיתוף הפעולה בין עובדי הרשויות המקומיות לבין העמותות השונות.
• מומלץ להמשיך ולהרחיב את הדרכים והשיטות לגיוס משפחות אומנה מתאימות באמצעות שיווק ופרסום מקצועי
• מומלץ לפתח עבודה קבוצתית של משפחות אומנה
• מומלץ לקבוע קריטריונים ברורים לבחינת האפקטיביות – ההצלחה של סדור אומנה