by admin | מרץ 29, 2015 | מחקרים
במחקר נבדקה ההשפעה של המרכיבים הבאים :הדידקטיקה – דרכי הפעלת התכניות ועזרי הוראה בתכניות, עמדות המורים על בטיחות והתנהגות בדרכים, החשיבות שמנהלי מוסדות החינוך נותנים לתכניות אלו, תהליך הכשרת המורים והמדריכים ללמד את הנושא, עמדות התלמידים וההורים ביחס לבטיחות בדרכים, ביחס לתכני התכנית וביחס לדרכי התנהגות בדרכים. המרכיבים שהוגדרו כמושפעים המשקפים את אפקטיביות התכניות הם: ההבנה שרוכש התלמיד על התנהגות בדרך בעקבות לימוד התכניות, דפוס ההתנהגות של התלמיד בדרך, העמדות של התלמיד על דרכי התנהגות בדרך ממצאי המחקר : תכניות הלימוד לא מועברות בכל מערכת החינוך. בקדם יסודי מעט מאד גננות מאמצות את תכנית הלימודים בבתי הספר היסודי רוב מנהלי בתי הספר לא נותנים חשיבות מספקת לתכנית. בתיכונים התכנית מתקבלת באהדה באותם בתי ספר שבהם הוצבו להוראת הנושא מורים מותאמים. . עלה כי בחמישה נושאים נמצאו הבדלים מובהקים בין מורים בשכבות הגיל השונות – גן, א', ה', יא'. אצל מורי כתות יא' יש מודעות רבה ביותר כי לימוד תרבות התנהגות בדרכים חייב להיות חלק מתכנית הלימודים. אחריהם לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה ה'. פחות נחושות בדעתן הן הגננות בקדם יסודי ובולטת במיוחד עמדתן של מורות כתה א' שאינן בטוחות כי יש צורך ללמד הנושא בכתה א'. אולם הקניית הידע הרב ביותר בנושא התנהגות נכונה בדרך נמצאה בקרב מורי שכבת כיתה יא', ואחריה, לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה א', שכבת גן הילדים ושכבת כיתה ה'. המורים סבורים שהקניית הרגלי ההתנהגות הנכונים הבולטת ביותר נמצאת בשכבת כיתה א', ואחריה, לפי סדר יורד, כיתה יא', גן הילדים ושכבת כיתה ה'. המורים בכתה יא' סבורים שהכלים הדידקטיים להוראת התכנית טובים ביותר ואחריהם, לפי סדר יורד, מורי שכבת כיתה א'. התפישה הרחבה ביותר כי לימוד בטיחות בדרכים בבתי הספר הנו חשוב נמצאה...
by admin | מרץ 29, 2015 | מחקרים
המחקר התבצע תוך שימוש בשני כלי מחקר עיקריים של ראיונות עומק ושאלונים מובנים. אוכלוסיית המחקר כללה שופטים מבתי המשפט המחוזיים ולענייני משפחה וכן עם דיינים מבית הדין הרבני, נציגי ייעוץ המשפטי, מנהלי מחוזות, פסיכולוגים, נציגי אקדמיה, מנהלי בתי הספר המרכזיים לפקידי סעד, עובדים סוציאליים מיחידות הסיוע, מדגם משפחות (להן הוכן תסקיר טרם המחקר) וכלל פקידי הסעד. ממצאי המחקר שותפי התפקיד של פקידי הסעד, לרבות המערכת המשפטית, תופסת את עבודתם של פקידי הסעד כמקצועית ביותר וכתפקיד המצריך מומחיות והכשרה רבה. עם זאת קיימים מספר ליקויים המצריכים התייחסות מעמיקה לשם שיפור פעילותם של פקידי הסעד. בין אלה הצורך בהגברת הקשר המערכתי עם שותפי התפקיד, קשיים במתן עדות בבית המשפט ועומס רב בעבודה. בתפיסותיהם של פקידי הסעד את תפקידם קיימים מוקדי עוצמה כמו בהירות רבה בתפקיד ומוטיבציה להצלחה בתפקיד. אולם נמצאו מוקדי קושי כגון צורך להעלות את שביעות הרצון החיצונית מהתפקיד והגברת הקשר עם שירותי הבריאות ובריאות הנפש. נמצא כי הפרמטרים אשר מנבאים בקרב פקידי הסעד את שביעות רצונם מהתפקיד ואת רצונם להישאר בתפקיד בטווח הבינוני והארוך כללו בין היתר את "תפיסת הסביבה המקצועית את חשיבות עבודתם של פקידי הסעד" ו"השעות המושקעות בפעילות נלווית לתפקיד". המשפחות תופסות את עבודתם של פקידי הסעד כמקצועית, בה טובת הילד נתפסת בראש סדר עדיפויותיהם. עם זאת התאמת יישום ההמלצות של פקידי הסעד בנושא הסדרי הראיה הינה בינונית בלבד וזמן ארוך ביותר עובר מרגע הגשת בקשה לתסקיר עד להגשתו לבית המשפט, המלצות המחקר העיקריות • מדיניות המשרד – ראוי להגדיר מערכת נהלים ברורה, מומלץ להגדיר קדימויות לביצוע תסקירים ברמות דחיפות שונות, מומלץ לקבוע קריטריון נוסף לעריכת תסקירים משותפים, ראוי לחזק את יוקרתו של התהליך האבחוני, ראוי לדאוג להעשרת העיסוק של פקידי הסעד, מומלץ לקבוע מנגנוני מיון לכניסה...
by admin | מרץ 29, 2015 | מחקרים
מרכזי השיטור הקהילתי במדינת ישראל – מחקר הערכה לעצוב מדיניות המשרד לביטחון הפנים, דצמבר 2004 מטרת המחקר הייתה הערכה של מרכזי השיטור הקהילתי במשטרת ישראל. במסגרת המחקר בוצעה הערכה של מידת האפקטיביות של המש"קים התואמת את מטרותיהם כפי שהוגדרו על ידי פיקוד המשטרה. מטרות המשנה של המחקר היו ללמוד על דפוסי הפעילות של המש"קים אל מול מטרותיהם הארגוניות. מידת שביעות הרצון מתפקוד המש"ק של אזרחים, גורמים קהילתיים ומפקדי תחנות משטרה. במסגרת המחקר בוצע מדגם מייצג בפריסה ארצית של מש"קים שונים. נדגמו מפקדי מש"קים, בעלי תפקידים במשטרה, אנשי ציבור, פעילים קהילתיים ומתנדבי משא"ז. כמו כן נדגמו אזרחים אשר קיבלו שירות באחד מהמש"קים.ממצאי המחקר ממצאי המחקר מלמדים כי המש"קים תורמים במידה רבה לקשרי הגומלין שבין המשטרה לבין הקהילה.. רובם עוסקים במתן שירותי משטרה עיקריים במרכזי השיטור. ברוב המש"קים הפעילות של פיתוח והפעלת מודלים קהילתיים בשותפות עם גורמי הקהילה לוקה בחסר וכן אין פעילות מספקת בריכוז מידע בתחומי פשיעה ממוקדים בקהילה ובהתמודדות מערכתית. אזרחים שקיבלו שירות מהמש"ק, בהכללה, שבעי רצון מפעילות המש"ק. גם נציגי ציבור וגורמי קהילה שונים שעבודתם קשורה לפעילות המש"ק הביעו באופן כללי הערכה חיובית לפעילות המשטרה בקהילה באמצעות המש"ק. ניתן ללמוד על שביעות הרצון הגבוהה של אזרחים במיוחד ממהירות התגובה של המש"ק לפניותיהם. רוב מפקדי המש"קים הביעו דעה שהם בעלי שביעות רצון רבה מתפקיד המש"ק.מרבית מתנדבי המשא"ז ציינו כי הם שבעי רצון מתרומת המש"ק לתפקידם וכן כי צורת הקשר הנכונה בין מתנדבי המשא"ז לבין המש"ק הינה קיום עבודה משותפת במבצעי פעילות מיוחדים. בקרב נבחרי הציבור נמצא שרוב המשיבים מכירים בתועלת המש"ק והם הביעו שביעות רצון גבוהה ביותר מפעילותו. כמו כן, עובדי הקהילה ברשויות המקומיות סבורים שהמש"ק תורם להתאמת מאפייני הפעילות של המשטרה לצרכי האזור הספציפי.נבחרי הציבור ונציגי הקהילה ציינו...
by admin | מרץ 3, 2015 | ענפים
מערכת הבריאות למכון אופק לניהול ניסיון רב בעבודה עם ארגוני בריאות ביניהם בתי חולים קופות חולים מרכזי רפואה בתי אבות וארגוני סעד: יעוץ ארגוני – החברה בצעה פרויקטים מגוונים בתחום זה: פרויקטים של הטמעת גישות ניהול חדשניות הפעלת צוותי שיפור ארגוני ניתוח ועיצוב תהליכי עבודה תכנון זימון תורים לשירותים אמבולטוריים פתוח עבודת צוות רפואי סיעודי במחלקות אשפוזיות בניית אקלים ותרבות ארגונית ביחידות שירותי תכנון מערך לוגיסטי ואחסנה בצוע הדרכות וקורסים בתחומי הניהול לרופאים לאחיות ולסגל אדמנסטרטיבי פתוח הסטנדרטים לניהול מרפאות בקהילה עם המועצה המדעית לבריאות בקהילה פתוח שיטת בקרה לצוות אינטרדיסציפלינרי בשתוף האגף למחלות ממושכות וגריאטריה במשרד הבריאות לבקרת בתי חולים גריאטריים פרויקט נורמות השרות במסגרת מפקדת קצין רפואה ראשי בצה"ל ומרפאות החייל בחינת תפקודן של מרפאות החוץ בביה"ח שיבא בשיתוף קרפ"ר בצה"ל הטמעת גישות שפור השרות במרפאות שרותי בריאות כללית במחוז שרון-שומרון פרויקט פתוח דפוסי העבודה במקצועות פרה-רפואיים ועובדים סוציאליים ניהול איכות ביצוע פרויקטים של והטמעת מערכות ניהול איכות בהתאם לדרישות התקן ISO 9000 בבית החולים לגליל המערבי, מרכז גריאטרי שהם, מרכז גריאטרי צהלון, מרכז גריאטרי בית סובל, היחידה לשירותי קהילה בקשת, מרכז גריאטרי גיל עד, בית אבות ע"ש היילפרן באשקלון ועוד. במסגרת שיזמה אש"ל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל) בצעה החברה את תהליך בנית מערכת איכות השירות והניהול בבית אבות עד 120 בחדרה, בית האבות הבולגרי בראשל"צ, בית אבות בדבוריה, בית האבות הספרדי בחיפה. הסמכת מעבדות – הכנת מעבדות להסמכה בהתאמה לדרישות 17025 ISO על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. החברה בצעה תהליכי הערכות לעמידה בדרישות התקנים הבינלאומיים בהתאם לעבודה במעבדות רבות . הטמעת גישת EFQM בארגוני רפואה צבורים – ניהול פרויקטים להטמעת המודל האירופאי לניהול איכות ומצוינות. פותחה על ידנו בשיתוף משרד הבריאות ואוני'...
by admin | מרץ 3, 2015 | ענפים
מערכת החינוך מכון אופק עוסק בפעילות נרחבת בתחום החינוך ובכלל זה הטמעת מודלים לשיפור מערכות חינוך, ביצוע הדרכות ובקרות על מסגרות החינוך. החברה מבצעת פעילות של יעוץ ארגוני למשרד החינוך במסגרת המינהל הפדגוגי ובתוכו בעבודה עם אגף קדם יסודי בהטמעת יישום תכניות עבודה בגני ילדים ובמערך הפקוח, באגף לחינוך יסודי ובאגף לחינוך על יסודי בהנחיית צוותי שיפור ובשיפור תהליכי עבודה באגף א' לארגון הלמודים ובאגף א' למוסדות. בשירות הפסיכולוגי החינוכי מלווה החברה תהליכי עבודה עם תלמידים לקויי למידה, סדנאות בשרות הייעוץ החינוכי ועבודה עם מנהלי שפ"ח ופסיכולוגים חינוכיים, ייעוץ באגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המחלקה לעולים אגף שח"ר – מרכזי חינוך ונוער, אגף א' לבחינות בגרות ועוד. מכון אופק ביצע ניתוח תהליכי העבודה ושינוי ארגוני של מינהל התקשוב במשרד החינוך וכן תהליכי שפור שירות והסמכה בתקן לניהול איכותי. החברה ליוותה תהליכים של שינוי ארגוני, גיבוש מטרות ויעדים, תכנון תקציבי, פתוח נהלים פתוח אמנות שירות הגדרת משימות בתכנית עבודה שנתית. מכון אופק ביצע פרויקטים רבים בלמעלה מ-60 תיכונים וחטיבות הביניים, במסגרת בתי הספר הממלכתיים, בתי ספר ברשת אורט וכן מוסדות חינוך בחינוך העצמאי. המכון מלווה בייעוץ ארגוני את פעילות העמותה למצוינות בחינוך. פרופ' חנה אופק ופרופ' אברהם אופק כתבו בין השאר את הספר "גישות לניהול איכותי במערכות החינוך" מכון אופק ביצע מחקר מקיף להערכת תכניות הלמוד, לטיפוח תרבות התנהגות בדרכים במערכת החינוך ועשרות ערכות הדרכה בתחומי הניהול השונים, מערכי שעור ותרגילים בהתאמה לקורסים בניהול, איכות השירות, התנהגות ארגונית ניהול פרויקטים וגישות ניהול חדשות פרופ' אברהם אופק עסק בשנים 1973-1979 בהקמת בתי ספר לחניכות ומרכזי למידה לנוער שאינו עובד ואינו לומד. פעילות שהתבצעה בשיתוף בין משרד החינוך והתרבות לבין משרד העבודה והרווחה דאז, האגף להכשרה מקצועית, רשת "אורט", רשת "עמל" והסתדרות הנוער העובד. פרופ' אברהם אופק...
