גישות לניהול איכותי במערכות החינוך. משרד החינוך והתרבות, דצמבר 2003

הספר סוקר את מהפכת האיכות שבמרכזה ניצבת הגישה לניהול איכותי – פילוסופיה ניהולית המתמקדת בתהליכים מתמשכים של שיפור מתמיד באיכות הניהול, באיכות העבודה ואיכות התפוקה בכל הדרגים תוך השבעת רצון הלקוח. הספר מדגיש את התפיסה האוניברסלית של ארגונים כלכליים וארגונים נותני שירותים אך העקרונות המוכלים בה ובראשם ראיית מטרת הארגון בסיפוק צרכיו של הלקוח, כוחם יפה בסקטור הציבורי ובכלל זה מערכת החינוך. קיים צורך באימוץ גישה ושיטתיות מערכתית – מגמת הספר הינה להנחיל כלי חשיבה ,שיטתיות בעבודה ואימוץ דפוסי ניהול מוגדרים על מנת להבטיח הישגיות רבה יותר ורמת איכות גבוהה יותר בעבודת המערכת הארגונית. התפוקות מערכת החינוך – החינוך וההוראה עשויות להניב תוצאות טובות יותר אם תהליכי העבודה יהיו מהוגנים בבקרה תוך כדי תהליך העבודה ובדפוסי עבודה שיטתיים. החוקרים מציגים אפשרויות שילוב של ניהול האיכותי במערכת החינוך תוך הדגשת הרקע התיאורטי של ניהול בגישות חדשניות. הספר מתאר את העקרונות והכלים של הניהול האיכותי וכן דן בהיבט הישומי. מערכת החינוך בספר זה נבחנת על בהתבסס על המימד התיאורטי-עיוני של גישת המערכות תוך סקירת מאפייניו הייחודיים של בית הספר כארגון. הכותבים ממליצים בספרם שלא לאמץ ככתבה וכלשונה אף לא אחת מהגישות לניהול איכות . תחת זה מוצגות מגוון גישות ניהול לאיכות תוך הדגשת המאפיינים המייחדים כל גישה והאופן הייחודי שבה ניתן ליישמה בתחום החינוך. לאור סקירת מאפייניה של מערכת החינוך מחד גיסא והגישות לניהול איכות מאידך גיסא. נבחנו חשיבותו ותרומתו של הניהול האיכותי במערכת החינוך וזאת בשני מישורים מרכזיים – תפעול מערכת החינוך על פי פילוסופיה של ניהול והעקרונות של האיכות ושנית חינוך לאיכות של כלל החברה הישראלית. התפיסה המערכתית באשר למערכת החינוך בישראל נועדה לא רק להקל על תיאורה והבנתה אלא בראש ובראשונה לאמץ הבנה חדשה של התחום. רק הכרה...

הערכת תכנית הטפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים. רשות המבחן לנוער, דצמבר 2006

על רקע הצורך הגובר בשיקום עברייני מין מתבגרים מופעלת בישראל בשנים אחרונות על-ידי שירות המבחן לנוער ורשות חסות הנוער במשרד הרווחה תכנית לטיפול קבוצתי בעברייני מין מתבגרים. במהלך השנים האחרונות טופלו מעל למאה נערים בטפול קבוצתי ותכלית מחקר זה הינה לבחון כיצד משפיעה תכנית הטפול הקבוצתי על העמדות של בני הנוער שביצעו עבירה, כדי לעמוד על מידת האפקטיביות של הטיפול הקבוצתי. מאחר ועל תופעת עבריינות מין בקרב מתבגרים בוצעו מעט מאד מחקרים בעולם, עשוי מחקר זה לתרום להבנת דרכי ההתייחסות אל אוכלוסיית עבריני מין מתבגרים וללמד האם מנקודת הראות של עצוב מדיניות ניתן לראות במשאבים המוקצבים לתכנית הטפול הקבוצתי כתורמים לצמצום התופעה. במחקר זה נבדקה אפקטיביות הטיפול הקבוצתי לשיקום של עברייני מין מתבגרים על פי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. מטרת המחקר היתה לבסס את הידע על התכנית באמצעות הערכה מתודולוגית שממצאיה יוכלו לתרום להחלטה האם להשאיר את שיטת הטיפול הקבוצתי כמו שהיא, לשנות את מאפיניה, או אף לשקול את ביטולה. ממצאי המחקר יאפשרו לכוון את המדיניות לבצוע הטפול הקבוצתי, להתאימה, או להחליפה על מנת להבטיח שההשקעה בעבריני מין מתבגרים תתרום לשיקום אפקטיבי שלהם ובכך לתרום לבטחון החברה בעיקר על ידי צמצום שיעור הרצידיבזם של עבריני מין. המחקר התבסס על אסוף מידע ונתונים מאוכלוסיית עברייני מין מתבגרים בישראל אשר השתתפו במסגרת הטיפול הקבוצתי בתקופת בצוע המחקר וכן על אסוף מידע מאנשי המקצוע שהנחו את הטפול בקבוצות. בנוסף לניתוח תפיסות ועמדות של עברייני מין מתבגרים, המחקר הנוכחי התייחס גם למימד ההתנהגותי של האוכלוסיה הנחקרת מפרספקטיבה של בחינת הרצידיביזם – ביצוע עבירות חוזרות. ניתוח נתונים על השנוי ההתנהגותי בוצע בהתבסס על מאגר מידע שכלל את כלל המתבגרים שסיימו את הטיפול הקבוצתי בעברייני מין ב- 10 שנים אחרונות והצלבתו עם נתוני המרשם הפלילי של משטרת...

סדנאות הורים בהליכי פרידה וגירושין. יחידת הסיוע שליד בתי המשפט לעניני משפחה, דצמבר 2005

מטרת המחקר הייתה הערכת האפקטיביות של הסדנאות להורים בתהליכי פרידה וגירושין המופעלות על ידי יחידות הסיוע, במשרד הרווחה. הסדנאות נועדו לסייע במיתון ההשפעות השליליות של הפרידה והגירושין על הילדים . אוכלוסיית המחקר כללה הורים אשר השתתפו בסדנאות ומנחי הסדנאות להורים בהליכי פרידה וגירושין,כמו כן רואיינו במחקר קובעי מדיניות וגורמים המעורבים בניהול הנושא במשרד הרווחה. במחקר שולבו 3 שיטות לאיסוף הנתונים: ראיונות עומק, שאלונים מובנים ותצפיות. במחקר נבדקה ההשפעה של המרכיבים הבאים: מאפייני ההורה אשר השתתף בסדנא, מאפייני הילדים ומאפייני ההנחיה בסדנא. המרכיבים שהוגדרו כמושפעים ומשקפים את אפקטיביות הסדנאות היו: הקניית כלים וידע יישומי להורים, הענות ההורים לצרכי הילדים, שיתוף הפעולה בין ההורים, התמודדות הילד, ההסתגלות הרגשית של ההורים ושביעות רצון ההורים מהסדנא. ממצאי המחקר : ממצאי המחקר מצביעים על תרומה מהותית של הסדנאות להבנת הורים בהליכי פירוד וצרכי הילדים. נמצאו ארבע מטרות מרכזיות של הסדנאות המופעלות מטעם יחידות הסיוע – מתן מידע להורים לגבי השפעות הגירושין על ילדים. מתן מידע להורים לגבי צורכי הילדים לאחר הגירושים, חשיפת ההורים לדרכי ההתמודדות עם צורכי הילדים ברמה האישית, המשפחתית והמערכתית-קהילתית והעברת מסרים מרכזיים להורים לגבי זכויות הילד לקשר עם שני ההורים והצורך לנתק אותו מהסכסוך הזוגי. המידע נועד לפתח בקרב ההורים דרכי חשיבה ומיומנויות שתסייענה בידם להקל על ההתמודדות של ילדיהם עם הפרידה. ההורים ציינו כי הסדנא מהווה מקור תמיכה משמעותי ביותר להורים והאפקטיביות קבלה בטוי בהצהרת רוב ההורים שהסדנא פתחה להם מודעותם לצורך בשנוי דרכי התנהגות שלהם כדי לצמצם הפגיעה בילדיהם במהלך תהליך הפרידה והגירושין. הסדנאות במתכונתן הנוכחית אינן משיגות לדעת ההורים שינויים התנהגותיים רצויים ביחס שלהם לבן הזוג ממנו נפרדים, כדוגמת הפחתת הקונפליקטים בין בני הזוג בהתייחס לילדיהם.כמו כן לא נמצאה תרומה מהותית לשיפור יכולת ההתמודדות הרגשית של עצמם עם תהליך...

ההפרטה החלקית של שירותי האומנה – מחקר הערכה לעצוב מדיניות משרד הרווחה, יוני 2005

במחקר זה נבנה מדד להערכת אפקטיביות ההפרטה של האומנה. מידגם המחקר כלל גורמים מקצועיים העוסקים בתחום האומנה וכן הורים ממשפחות אומנה. במחקר נעשה שימוש בשלוש שיטות מחקר משולבות: ראיונות עומק, שאלונים מובנים וקבוצות מיקוד. ממצאי המחקר מלמדים על הצלחה רבה ביותר של תהליך ההפרטה החלקית של שירותי האומנה. ההפרטה החלקית שיפרה באופן מהותי את מערך שירותי האומנה. מניתוח תשובות ההורים עולה כי הם מדווחים על שיפור משמעותי בשירותי אומנה כתוצאה מתהליך ההפרטה ועל שביעות רצון גבוהה מהטיפול של מנחות האומנה. נמצא כי ההפרטה הובילה לשיפור באפקטיביות ההשמה. מאז החל תהליך ההפרטה קיימת עלייה בתדירות הכשרת ההורים לקראת תפקידם כהורים אומנים. על אף שביעות רצון גבוהה של משפחות האומנה יש להדגיש במיוחד שגורם האי שביעות רצון הדומיננטי של הורי האומנה גם לאחר הפרטת שירותי האומנה הוא תהליך קבלת החזרים עבור הוצאות. אי שביעות רצון נוספת הובעה ביחס לקשיים של ההורים לקבל את העקרון של הגבלת משך זמן האומנה. קשיים נוספים שהועלו ע"י ההורים היו קשורים בהתמודדות של המשפחות האומנות עם ההורים הביולוגיים של הילד. בהשוואת קבוצת ההורים אשר קלטו את הילד למשפחה לפני ההפרטה והורים אשר קלטו את הילד לאחר ההפרטה נמצא כי קיימים הבדלים מובהקים בין הקבוצות ברמת השינויים החיוביים במצב הילד מאז היכנסו לאומנה ובמידת הדמיון של ילד האומנה לילדים הביולוגיים. מהמחקר עולה כי אפקטיביות ההשמה באומנה מושפעת במידה רבה מהמאפיינים והרקע של המשפחה האומנת. ממצאי המחקר מעידים גם כי קיים קשר בין מאפייני הילדים ואפקטיביות ההשמה באומנה. נמצא כי מתוך מאפייני הילד חמישה משתנים מנבאים את מידת ההצלחה של השתלבות הילד במשפחה האומנת לפי סדר יורד: אם יש לילד אחים נוספים בסידור אומנה, קיום מפגשים עם ההורים הביולוגיים, יחס חיובי של ההורים הביולוגיים למפגשים, העדר בעיות אכילה...